תעשית אבן וסיד בעמ נ' חביבי (אל כורי) ז"ל(המנוח) ואח'

החלטה

לא ניתן להיעתר לבקשת התובעת במלואה.

ראשית, לגבי יורשות הנתבעת מספר 2, להן בוצעו מסירות כדין, ניתן יהיה ליתן פסק דין, בכפוף להמתנת יתרת 30 הימים, לאחר שתסתיים שביתת עובדי המזכירות.

לגבי שאר הנתבעים:

כללית אומר, כי כתב התביעה אינו מציין אם העסקה דווחה, בזמנו, לרשויות המס. מתוך הנחה שהיא דווחה, יש להניח שניתן למצוא את יפוי הכח הבלתי חוזר, עליו נטען שהמוכרים חתמו (סעיף 15 לתביעה) ועל המבקשת לפעול לשם כך וכן להמציא עותק מהדיווח על העסקה.

נתבעים 2, 4, 5 ו- 11 רשומים כנפטרים ולפיכך יש לצרף, כנתבעים, את יורשיהם. העובדה שלא אותרו צווי ירושה/קיום צוואה שלהם, אינה פוטרת את המבקשת מהוכחת זהות היורשים, באמצעות הליך תקין, היינו – צווים כאמור.

מאחר ועל-פי דין קיימת חובה ליתן זכות טיעון לכל מי שזכויותיו עלולות להיפגע וכך הם כל יורשי המנוחים, לא ניתן להתקדם בבירור התובענה, ללא הוכחה מיהם יורשי המנוחים, ללא צירוף כל היורשים וללא המצאה של כתב התובענה לכולם.

ערה אני לקשיים העומדים בפני המבקשת בהשגת כל הדרוש אלא שקשיים אלה אינם יכולים להוות נימוק לוויתור על הליך תקין.

אשר על כן, אין מנוס מלצרף צו ירושה/צו קיום צוואה לעניין הנתבעים 1, 4 ו- 5 וכבר הבהרתי בהחלטתי מיום 10.2.2010 כי גם מי שאינו יורש, אלא "אדם מעוניין", רשאי לבקש צו לירושתו של נפטר.

לגבי נתבעות 3 ו- 6, מפלטי מרשם האוכלוסין שצורפו עולה, שנתבעות אלה חדלו להיות תושבות עוד לפני שהמבקשת רכשה את המקרקעין. בתצהיר החוקר, שצורף לבקשה, נכתב, שנתבעות אלה נפטרו וככל הנראה יורשיהם אינם מתגוררים בארץ.

מצב שברים זה מעורר, אכן, קושי ניכר, אולם תחליף המצאה בארץ אינו הדרך הנכונה להתגבר עליו, לא רק בהעדר הכרזה כדין בדבר זהות היורשים, אלא גם מאחר שמי שהמבקשת משערת שהם היורשים אינם מתגוררים בארץ ולא ברור, לגבי כולם, היכן הם מתגוררים. בנסיבות אלה לא ניתן להורות על תחליף המצאה, כמבוקש.

 תכלית ההמצאה הינה להביא לידיעת בעל הדין את כתב בית הדין ואילו כאשר הנתבע שוהה בחו"ל לא ניתן להניח, שתחליף המצאה בישראל ישיג מטרה זו. לפיכך, על המבקש להביא לידיעת ביהמ"ש פרטים בדבר המקום בחו"ל בו שוהה הנמען [ראו: י, זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה 7 (1995), עמ' 253-252)].

מכאן, שהדרך היחידה להמציא למשיב את כתב התביעה, הינה באמצעות המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (ראו: על"ע 6869/06 - הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נ' עו"ד אמיליה ויניצקי-לבהר . (לא פורסם, 8.5.07).

כך גם לגבי הנתבעות 8 ו- 9, אשר על פי האמור בתצהיר נמסר לחוקר שהן אינן נמצאות בארץ ולגבי נתבע 10, לגביו לא נמסרו כל פרטים.

ניתן, כמובן, להוציא ממשרד הפנים פרטי יציאות מהארץ, אשר אולי יגלו, כי מי מהנתבעים הנ"ל נמצא, בכל זאת, בארץ ואז ניתן יהיה להורות על תחליף המצאה.

לעניין טענת התובעת כי מאחר ולא הצליחה לאתר את מספרי תעודות הזהות של הנתבעים 9 ו- 11 לא ניתן היה לקבל תעודת פרטים ממשרד הפנים, אינה מספקת. מאחר שדיווח על עסקה מחייב ציון מספרי תעודות הזהות של הרוכשים והמוכרים, יש מקום לבחון את מסמכי הדיווח (אשר יש לקוות כי אמנם נעשה) ולענין זה התייחסתי כבר בתחילת החלטה זו.

עוד אציין, כי לא כל הנתבעים (ולא כל מי שרשום כבעלים בנסח רישום המקרקעין), רשום כמוכר בהסכם שצורף . גם ענין זה על המבקשת להבהיר.

ניתנת לתובעת שהות בת 30 יום על מנת להבהיר כל שניתן להבהיר, בשלב זה, ולהודיע לבית המשפט כיצד בדעתה לפעול.

תזכורת מעקב.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי חיפה.